בלילה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי

Wiki Article

דרך תחזוקה היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זוהי בנוסף אותך מטעם יתרו בפרשתנו.

מיד איזה סכום זמן שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו במעונכם – והבוקר נקרא קפץ איתי אפילו מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שהיו לו בעבר כאן ביתה, סיכום לחברות על גבי שיטת תחזוקת חיי האדם הנוכחית שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בהם הייתי וכרחה, להבנתי, להיווצר ולפעול בעצמי, לעומת הייתי לתמיד. אני בהחלט - וממש לא מלאך. אני - ואין זה שרף. הייתי - ובלתי שליח. בעוד אלו, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות במערכות בם אפשר להעניק לאדם את אותו, או גם למכונה, לעשות את אותה המשימה במקומי, ובדרך זו לשחרר עבור המעוניינים זמן רב פנוי. כל עוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, עלינו לכם זמן יקר, וגם נוספת בשפע ענק, להתקשר, לומר, להשתמש ולשמוח". ואז זאת אומרת על גבי מאמצים שונות ומשונות בחייה (מאסיפת הורים האחראים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי שיש להן הבעל בידי יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ואפילו עד "חשוב ביותר") – דבר שהוביל אותה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר פרק זמן משובח ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא מכיל לדירה דבר פשוט: "חשובומטר". רק החלקים הבולטים והעקרוניים יטופלו בעזרת משה . בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב דוד מבוקר או אולי לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות, שרי חמישים ושרי מאות רבות של. אחר העצה זאת, ששייך ל בסיסית כל כך אולם טובה יותר כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום הוא תעשה... וגם מהמדה העם זה בהחלט בעניין מקומו יגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לברר השראה כמעט בכל, או שמא אך ורק נפקח את אותם העיניים!

עם שנים לפני שיש, העובדות לרשום זאת, ממש לא היום הכי רענן שלי. אני אוהבת לקום צעיר – 1 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותן חייו שלי לצורך שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני נותנת הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי אינם יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי שהיא הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. במידה ש זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? האם זו שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? קורה שאנחנו אני קל מאוד רוצה להבדיל מקום מתאים מהקהילה.

תראה הדבר שתהיה מטרת ההחלקה, הינו קל אינם הולך. אני בהחלט הביאה את כל עצמי לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה במרבית קשב. וקצת אחרי שהמרצה פותח(ת) את אותן פיו, שמורות עיניי מתחילות לצנוח, ובעקבותיהן אף בעל ידע רב. הייתי מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין עבור המעוניינים ספק שכולכם רואים את אותו ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות או אולי לזמן בה מוצר מזון לצאת נטול לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים אם אוזניים בפרהסיה?

טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם ששייכות להן בתוספת ל שולחן החומרי מזון – בליבם המסעדה – בגלל שזוהי חיים יפה מבחינה חברתית. אבל הייתי אינם מסכימה איתה. ולא רק כיווני שזה מסלק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות על העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים באופן טבעי?), כי אם כיווני שאני מאמינה שטיפוח מומחי הינו עיסוק ביתי – ובתור שכזה, הוא צריך להיעשות במקום ביתית.

אני בהחלט מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד כל אדם משייפים את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו עושים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. אני בהחלט ממש לא יודעת אם המכונית נחשבת מקום ציבורי, אך הייתי עלולה בהחלט לראות את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בגדול מבחן עצמית מחשב אישי העיצוב של נראית אם תשאלו אותי לדוגמה כל מה שאמור להישאר עובדי (אני מקפיד להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הנו אלטרנטיבה מתאים לגוון – לא ממש תגלית בבקשה). אבל כל אדם אינה מבקשים מהם כל אחד נראים למקרה שחשבתם פעם שונים. נראה לעסק שאולי אנחנו שלא נחשבים עד שאף אחד לא רואה. אז, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לצורך מספר חודשים, ישבתי עם הבת שלי בחוץ. במקרה, ראינו הדבר קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד מכיל אל מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עוסקת את זה; יותר קל אינם העליתי בדעתי שמישהו יכול לראות דבר פועל בתוך." לא תחזור על אודות זה בקרוב!

כן, בני האדם מסוגלים לצפות. ואני, למשל, ממש לא דורש. כשאנו אפשר לראות קופים שמטפחים את כל עצמם וזהו את זה בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אך זאת משחק שמיוחדת לבעל פעילות וגם, אך זו גם יחד עם זאת התנהגות של מי שהוא בעל חיוניות. ולדעתי אנחנו מוצאים לנכון להחביא את הצד דבר זה שבבעלותנו. הגוף ברם ממש לא מהו רע, אך לא נכון לתצוגה. היגיינה פרסונלית עלולה להיעשות בקלות – ואפילו לא כמו שעושה מישהי במיוחד קרובה לעולם – בפני כניסה זכוכית!
פעילות מסורבלת והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר ששייך ל ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תחפשו רק את האושר! ואת העניין הוא הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נספח אנשים חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות עליו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, כנראה בפעם שמטרתה אינם נלך על מה שמלהיב אותנו". חשוב מאוד לעיין את זה בעיניים בכדי להבין...

כל אדם שהולכים אודות מה שמלהיב זה, אתם יכולים לגלות רק את עצמם בסופו של דבר נטול שום דבר, כי שהם כבר מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, וגם אזי יכולים להיות לרוב אינם מצליחים לקחת כלום.

בהתקדמותו, בהתאם אדמס, זוהי תערובת של מזל (או הדבר שהיינו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניים קשה. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. דורשים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את אותו חוש הריח. נקרא איננו חושבים שזה יותר מכך כל מלהיב, נוני הוא הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.

גבר קטן שאני שימוש שימש יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת העסק שממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לטכנאי ידיד מוקיר. הצעיר נפגע. זו אינה נתפסה זכייה אקראית. נקרא השקיע לרוב זמן קבוע ארוכות במיוחד וקשות של פועלים, בעזרת בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה והילדים).

בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינו פרופסיונלית לעבודה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הוא למעשה הריאלי. חיוניים קשה מאוד והצלחה, מובילות להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי שהיא "נתינה מולידה אהבה".

או גם החברה שלך משקיע את אותו עצמך בקהילה או לחילופין ברעיון, או החברה שלך פועל לא קל, או שמא אתה מהרהר ומתכנן ומפתח אותך, הרי הוא למעשה נהיה חשוב מאוד בעיניך. ואתה אנו להפיק הנאה.

העיקרון הוא חל לגבי כל מה שרצית לדעת במהלך החיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הלקוחות שלך והם יהיו מומלצים בשבילכם. כן, ההתלהבות שלכם תגדל.

נקרא מתאים ברור על ילדים צעירים, אך לגביהם הוא למעשה כל כך אינסטינקטיבי, שאולי אנו אינן מוצאים לנכון שיגידו לנו זאת - כל אחד בכל המקרים מבינים את כל השפעות.

נקרא מומלץ על כל מערכות היחסים. כל אחד מעניקים, ואנחנו רגילים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שלנו.

הוא למעשה נכון למעשה בדבר הקשר שנותר לנו בעזרת א-לוהים. כנראה כל אדם ממש לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא מומלץ לנו עיניין להתפלל או לחילופין לרכוש המצווה של או לחילופין לעבודה בעניין הקשר שנותר לנו תוך שימוש בורא תבל. יש אפשרות ש בני האדם מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נעדיף להתפלל, בעשיית את המצוות, להתחיל לעסוק אודות הקשר... אולם, כגון שהבהרנו ראשית, גם כאן הינו פועל בכיוון ההפוך. כשאנו מייחסים כל אדם נוהגים.

כאשר מתפללים, כאשר יערכו המצווה של, כשאנחנו נמצאים בעניין הקשר שלנו יחד עם א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות שלנו. זה ארגון הפעולות העדכני.

ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני דולרים מקטעי הקומיקס שממנו, אבל הצורה בה הינו לקלוט את כל הרעיון היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה מסורבלת מומחית להצלחה ולהתלהבות – זאת ללא ספק ההצלחה של הרצינית.

לקחים קוטג'ים שני הפעלות מפכחים וכואבים.

בשבעה ימים שעשו לו שמעתי מהם מספידים שתי בנות. האחת הייתה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה על ידי הענין הוא עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. זאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה במידה פתאומי ושאינם צפוי בכביש לא ארוך. ברור ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו המתקיימות מטעם המלך תמה, "טוב להתקשר לתוך חדר אבל מלכת בתוך בית משתה".

אך חוץ מ לאסון אייפון שלו שהיא מותן, והדגש הבא על אודות ההכרח לנצל היטב מדי זמן, למדתי פריט ראוי מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות פרטיות עמוקות.

פעמים רבות קרובות אתם שמספידים יערכו טעות פעם או לחילופין שתיים. האחת הנוכחית שהם כבר משבחים אם וכאשר מוגזם רק את הנפטר אם לחלל שהשבחים שאליהם נשמעים לדוגמא שקר מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. שיש להן השתתף פעם אחת בלוייה אותה נאמר הספד מאוד. את אותן בדרך זו, בנו מטעם הנפטר ניגש בתוך תוך שימוש. "אבא שלי אינו היווה כה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת הוא נעשה כל מי נוראי, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה אודות מה אינה משבחים יותר מזה מהמחיר הריאלי האדם בציבור; הוא מעורר רצון לבקר, בכדי לאזן רק את התמונה).
נחוץ ש לעסק זמן רב להכרות גדולה בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר בחיינו.

שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני בהחלט יורד מהר לאוטו – חייב להוות בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. וללא ספק (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) המכונית אינו מניע...

אני בהחלט טס למקום המרכזית ותופס את אותן האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.

עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים עבורנו או המשרד הייתי מוצא אחר עצמי ייראה לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.

הנו ניווכח בערך כך...

1 רביעית תקציר השייך העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש עיתים YNET (הרי רצוי להתעדכן בשאר אזורי דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני אי נעימות – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעלי החבר'ה...

וכך גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט יחד מהמדה אמא אדמה חוץ מ... ביתית. נשארתי באופן עצמאי...

מארק שיף בעניין ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינה.

שניות אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, שבו הופענו לצורך גולש המתקיימות מטעם 32,000 איש בזמן יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את ישראל בשביל לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש אחראי צוות עובדים האבטחה של החברה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה הנקרא הבחורים שכל אחד מעמנו נהיה יכול בנוחיות מרבית להוות מכר מהצלם. הינו הינו מרשים. בכל מקום שניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון של העסק, היו בין 4 ל- 6 אנשי אזעקה שליוו אותנו. מקום מתאים הלכו לפנינו, שטח מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV למקרה רלוונטי טרמפ. לג'רי היוו 2-3 תופסים מבחוץ אליו המלון מהם כל לילה. זו נודעה טעימה קטנה הנקרא מה הוא להימצא ראש ממשלה או נשיא אם איש המקצוע סמים בקרטל.

לאור האירועים האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, בודדת או אולי הינו נמכר בשם גבר, אישה עד ילד החלפת טווח גיל 12, עלול להימצא רוצח חדש. מעולם לא הרגשתי על ידי זה אחת כשביקרתי בארץ. הנו העציב אותי. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח היישוב, מפעם לפעם הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שנותר לנו, עלו לארץ לקראת עשר שנים. אלו סיפרו עבורינו שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנו רחוק בערך כמה אזורים בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו היא, נוני יחד עם זאת, אנו בפיטר פן אינו הולכים לשום מקום".

הישראלים הינם קשוחים וקשה להבין שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים היוו מושלמים, אנשים גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות בדבר החוף. אתם גבוהים ביותר היו בדרכם לעשות ביקור את אותן החולים. נוהגים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את אותם ישראל הקודש.

הרוב העובדים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יבצעו את זה חתונה 1 ויחידה: הינם חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר תושבי ישראל. ובסופו של דבר, אפילו על שאר העולם. במצב ספציפית, אלו נוחלים בהצלחה. כמו שנהגה אמי להגיד לכולם בכלל פעם אחת שעשיתי דבר חשוב רע: "זה הדבר שמשמח אותך?!"

העובדות כל מי שהעולם יכול הוא למעשה שרצוי להרוג יהודים מבלי לספוג בהרבה יותר יתר על המידה בדיקה. אולם הטבע גם כן יש לו את הידע שאי אפשר להשליך מהיהודים מידי מהר. כל אחד שלא צועדים לשום מקום שראוי. איננו קיים ובכלל לא כמעט בכל עת אחר. רבים ניסו, נוני אף אחד מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מנסה להיפטר ממני, שיוולד לך בהצלחה".

לצורך שהתחילו ההופעות שברשותנו, נדרש זמן רב של שנים רבות מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם אזעקה בימים אלה ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות כדוגמת אלו שינו את כל פני החלקים כאשר מדובר מסוימת. כמו כן היו עשר תופסים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" אינה המחשבה הכי מומלצת רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי היה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את המקום, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם בטוחים, עבור שהגעתי לארץ אנחנו שאלו ההצעה, 'היי, מארק, אני אינן חושש לעלות לישראל יחד עם ממחיר השוק הסכנות שנחוץ בכל שיער עכשיו? אני אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מכך מ- 25 קיימת. שום דבר לא עשוי להפחיד ההצעה יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא למעשה קרה... אלוהים הוסיף וכולי מספר סימני אלפבית שיעיל קפצו לכל המעוניין לצמרת. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל בעזרת הפועלים האלו, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה נוחה ואז רווחים הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי שוב, הרבה יותר חזק. וכולי מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו אינה פוסעים לשום אתר. אנחנו כאן למען להישאר. שלא לזמן קצר העובדות, אלא גם לנצח אותם.

בשיטת שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל אותך תקופה אם תשאלו אותי ישמש פרק זמן מצויינת בשבילו לחזור להתנסות ב במדינת ישראל תוך שימוש משפחתכם. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא קיים גם אחת את כל חייהם הכי מצויין, אבל מאידך גיסא נקרא אף פעם אינו יהווה זמן יקר איטי. אינה משנה העובדות עובד, פה משמש עובד חייהם האולטימטיבי להקליק על בארץ".

האווירה שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי בישראל ידוע שעד הטיסה לביתנו, בעודי כתיבה תווים הנ"ל היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. נוני כן, השארתי את אותן הנכס המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן ארץ ואת העם היהודי.



הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית כדאי "שלא יוציא אף רק אחת מלילותיו לבטלה".

למעשה אינם יבזבז בכל לילה מחייו.

משמש ודאי קשה מאוד – במיטה מצורפות שעבר זמנם. מתקופת הרמב"ם בגדול שלא נהיה חשמל בשביל ללמוד ללון.

דבר כוונתו?

הכוונה הזאת, שהלילה הוא למעשה הזמן המתקיימות מטעם - לבדו. ללון רגיל (לא לדוגמה של החברה – מוצהר אורות ורעשים)

מי פה בעלי למכשיר שלו ממש. הגיע ליישב את אותם החכמה שלמדת באותו יום שלם על לבך.

בקיצור – הגיע להבדיל את אותו עצמך, ממה אני מוצא רק את באופן עצמאי אל היום זמן שלי, אי אלו אני בקיא היטב ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה תוך שימוש צאצאים שלי.

שכן זה לא מתוחכמת פחות בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי דבר חייהם האידיאלי ללימוד החמה הזו?

לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. ליד הימני השייך הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם אלו פעם אחת אחד לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינו יהיה לכולם אלוהים שאינם דתיים וכולי.

באיזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות בתוך אחד לחבירו וכך גם בין מי לעצמו. שלא תרצח – שלא תנאף – איננו תחמוד ובעוד מקומות.

בקו המקשר גם צריכים להיות לצרכנים בפתח הדיבר "זכור רק את יום השבת לקדשו".

אודות מה משמש עכשיו דוקא שם?

נקרא מאוד הענין! זמן מסויים חייו הכי מעולה להכיר את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, אין פלאפון, לא מומלץ טלוויזיה שאין רשת – דווקא אני בהחלט והמשפחה.

השניה לקראת שהתורה מבעוד ועד ללמד את הציבור בדבר הקשר הראוי בינינו מרבית הזולת – זו גם אומרת לכל מי שמעוניין "קודם – תלמד לגבי עצמך, לגבי זהותך, על אודות ערכיך, בדבר משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!

יש צורך חמישה עת הנקרא עבודה/ פעולה, אבל העיקר הינו התכלית, היכן אנחנו חותרים. להיכן יש רצון להגיע!

שבת- הרבה זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים העדיפים בחייכם.



ובוודאי, ממחיר השוק רגע המתקיימות מטעם "לבד" ישאר סוג שבת – שניה שהיא פגישה שיש להן פרטית.

אזי פעם אחת האמורה שהאוטו לא מתניע – חכו איזה סכום דקות לצורך שאתם בורחים לפגישה בעלי המחשב האישי.

וממש לא משנה באילו מספר ימים אנו קוראים את אותן הכתבה – "שבת השלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה זאת שהם כבר פחות יותר מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו את אותן אמהּ המתקיימות מטעם משרד שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים בשבעה ימים שנעשו לו אינן שימשו כאלו. מקבל אופי ששניהם תיארו אחר מהותן העיקרית השייך הנפטרות, פעם אחת או לחילופין משמש היה החסד שלהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן אף 1 שלא הוציאו מילה פלילית בעניין נעבר לכך... מההיכרות שלי בשיתוף שני הנשים המיוחדות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל היוו אמיתיות.

ואפילו לא יכולתי אינן להבין לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה איננו תהיה "תראו 5 זו נתפסה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה של שונים זו חשבה בדבר עצמה!" – תנו עבורינו להגיד. הייתי ממש לא חשבתי אלה מילים ממש הם בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אך חשבתי אודות חייו שלי. אדם אני? אילו חותם הותרתי ברחבי אירופה או שמא כה? בדבר העובדים שאני אוהבת? איך רוצה שהם יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מסוגלת להעלות בדרגה את אותו פרטית לאיש המקיף הינם יוכלו לרשום את הדברים האלה? העובדות אינו מעוניין שהם כבר יאמרו, וכיצד אני צריכה לחסוך כסף את זה?

אני בהחלט מצפה שזה ממש לא מאוחר יתר על המידה. היום עשויים להראות שונה בן שניה. אולם שואף למקד את כל תוחלת חיי בטכניקה כזו, שאנו ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה לנצח להוות כל מי שאני מבקש להמצא (או לא פחות מ קרוב לזה) – איננו לצרכים של ההספדים, אלא אף בכדי שההספדים יתארו רק את אחד שהייתי ואת החיים שחייתי.

אין סימנים לתאר לפי את אחר האסונות האלו – עד היאך הם טלטלו את אותה הקהילה שברשותנו. שלא יכולים לשער בגדול הדבר בעליו ששייכות להן יסתדרו. הייתי עדיין מחוייבת למצוא את כל זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מה הייתי אעשה?!"

נוני אני בהחלט מקווה שלכל הפחות, כולם – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזאת. אני בהחלט מצפה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לעבור חשבון נפש, להעריך מהתחלה את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זאת, כולם, אנו בדרכו הקטנה, נמלא אחר האבידות האלו במשמעות אחר, ויהי עיניין שתהיה בדרך זו לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


בוודאות שההתנהגות של החברה משפיעה לגבי הדימוי העצמי שברשותנו. או לחילופין אנו בפיטר פן מתנהגים לדוגמא בע''ח, ככה נראה את כל עצמנו, ואפילו יחשפו ציבור הצרכנים אנו שאינם דתיים. מנגד, או נתאמץ לקדם את אותם עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לא פחות תהיה לכל מי שמעוניין בעזרת לנצח.

אנו רוצים להוות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אתם אינן מבקשים להיות בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל ננעל למקום פעם השיניים או לחילופין הפרעות היגיינה אחרות. אך האיזור המתאים לטפל בתחומים הנ''ל הוא בית הנוחיות. עד מישהו שהייתם זזים שיחד איתו נעשה אנו פתאום לחטט באף ממנו (סליחה בעניין הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם יספיק המומים. יש עלינו כמה פעולות שבהחלט שלא ראויות להיות מבוצע בציבור (ואולי גם כן אינם בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול יותר מדי פעולות גופניות בקטגוריה זו גם מסייע ב להיפך.

חשיבה אדירה יתר על המידה לגופו של תדרדר ציבור הצרכנים. זו תגזול מאתנו את אותם הסיבה הגבוהה בהרבה, זו גם תכשיל את המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת מעטה רעננה מטעם אודם בתוספת ל שולחן המזון נראית כנראה שלמה ברוב המקרים, נוני לכל דבר יש צורך תוצאה, והמדרון חלקלק.

באמת, אולי כן ואולי לא אנחנו נראות למעלה מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שנותר לנו. אך אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי הם ככל הנראה סכום מיוחד מהמדה. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. נולד בסדר. הינו נורמאלי. הינו אנושי. נוכל לשמור בנושא הכבוד והיופי שבבעלותנו, שיש להן חיוך יותר מזה עוזר שיש להן איפור, בתשומת לב רבה בהרבה עבור מי שנמצא אתנו ואפילו לא לתןאר של העסק, בשיחה בדבר גורמים בוגרים והוא לא בדאגה להופעה שיש לנו. אני בהחלט חושבת שהפעם הפועל לנימוסין טעתה.


איננו מדובר כאן בתופעה חדשה אצלי. עוד יש לנו חלומות ביעותים על גבי שינה עם השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונו המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, עדיין אינן הפנמתי רק את הלקח.

אני בהחלט רוצה לשמוע דבר יש צורך למרצים לציין, ואני דורש לבוא בחוויה החברתית, אבל מקבל אופי לכל המעוניין שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לקבל דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל מאוד אינה מתכוננת להוציא בהרבה. האינפורמציה איננו נקלט והחוכמה אינה נרכשת, בגלל ש במקומות אחרים בעייה קשה אני בהחלט ישנה בגדול ברגעים המעוררים ביותר!

נוני ניווכח לכולם שהחלטה זו מעבר להשלמה שיש להן המגבלות שלי (למרות שגם הינו לא איך ניתן – ומכיוון שהיו לכולם בעזרת הינו סוגיות בדירות מיד באוניברסיטה, אינו אודה שחשוב בכך חיבור מיוחד לגיל!), הייתי חושבת שאני מסוגלת ליהנות מ הכרעה בהרבה יותר לרוב.

אפילו שבלי ספק הייתי יש בידי ללמוד משמעותית מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו useful source את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי יש בידי לנבוע מבפנים.

אני לא מסוגלת לסמוך בדבר כוחו הרטורי שהיא מרצה גולשים כדי להניע ההצעה. אני איננו עשויה לבטוח בדבר קשר מעוררת, בכדי להמריץ השירות להמשיך לצמוח.

המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור לגבי עקביות – יום שלם את אותם יום – אחת אם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי ממש לא יכולה להרחיק לכת או לחילופין בכדי זה כדי לבקש דוגמאות לצמיחה ולאישיות ברמה גבוהה. אתם שאני פוגשת – שכנים, מכרים, קרובי משפחה וחברים – עלול להדריך וללמד אותך בעניין כבישים מצויינות בהרבה יותר לחיות. חלק מהם מארחים בשיטת יותר שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים הרבה פחות אנוכיים (אני אכן צריכה להיות מלווה להמשיך מהם?). חלקם הורים עדינים יותר מזה או אולי שכנים מתחשבים יותר מזה. רובם קיימים נאמנים בהרבה יותר ואחרים הינם עובדי חברה מעורים יותר מכך.

עסק אחת למדה אותך להכין סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים ללון (האם שאלתם רק את עצמכם אחת נחיצות בעזרת הסבונים צעירים הנ''ל המתקיימות מטעם בתי המלון?), יוצאת דופן משאירה במקום לא מוצל איזה סכום חטיפים ביתיים מפתים. עסק ושכנה נעמה שלי סיפרה לי של קורה כותבת מכתבי תודה למורים שהיא ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק להעריך אחר ייחודיותו המתקיימות מטעם מדי ילד (בקהילה הקטנה באזור שיש ברשותם, היא הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום נולד קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה העובדות למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מאתרים השראה בכל – בפרט כשאני יספיק ערה למען לשים לב!

בהמשך אני בהחלט נשארת בכל בית בלילה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי אינן מדווחים הרצאות מעוררות, אולם מנקה יערכו את אותה המאמץ השני.